כוחו המרפא של הצליל כמדיטציה

לצליל יש קרבה עתיקה למדיטציה וריפוי. לריפוי צלילים שורשים עתיקים בתרבויות בכל רחבי העולם, כולל שבטים אבוריג'ינים אוסטרלים שהשתמשו בדידג'רידו ככלי ריפוי צלילים במשך למעלה מ-40,000 שנה ועד לטקסים רוחניים עתיקים כמו קערות שירה טיבטיות או הימלאיות . מדיטציית צלילים היא סוג של מדיטציה של מודעות ממוקדת. סוג אחד שהפך פופולרי יותר נקרא "אמבטיות קול", המשתמש בקערות שירה טיבטיות, קערות קוורץ ופעמונים כדי להנחות את המאזין. פרקטיקות אלה מדגישות נושאים של האופן שבו חוויית הצליל מתבטאת לא רק באמצעות שמיעה אלא באמצעות רטטים ותדרים פיזיים מישושיים.

המדע עדיין מדביק את הפער כדי להבין כיצד צלילים מרפאים, אבל המחקר הנוכחי מבטיח. סקירה של 400 מאמרים מדעיים שפורסמו על מוזיקה כרפואה מצאה ראיות חזקות לכך שלמוזיקה יש יתרונות בריאותיים נפשיים ופיזיים בשיפור מצב הרוח ובהפחתת מתח. למעשה, קצב בפרט (מעל מנגינה) יכול לספק הקלה פיזית בכאב.

מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Evidence-Based Integrative Medicine מצא כי מדיטציית צליל בת שעה עזרה לאנשים להפחית מתח, כעס, עייפות, חרדה ודיכאון תוך הגברת תחושת הרווחה הרוחנית. מדיטציית הצלילים השתמשה במגוון קערות שירה טיבטיות, קערות שירת קריסטל, גונגים, טינג-שאס (מצלתיים זעירים), דורג'ים (פעמונים), דידג'רידו ופעמונים קטנים אחרים. הכלי העיקרי בו נעשה שימוש היה קערות השירה במשך 95% מהמפגש. אנשים שמעולם לא עשו מדיטציה קולית חוו פחות מתח וחרדה באופן משמעותי לאחר מכן, כמו גם אלה שעשו זאת בעבר.

ישנן תיאוריות רבות ושונות המנסות להסביר מדוע חוויות קול יכולות להיות קשורות להרפיה עמוקה ולהקלה על כאבים פיזיים.

תיאוריה אחת היא שהצליל פועל באמצעות השפעות המישוש הרטט על כל הגוף. צליל יכול לעורר סיבי מגע המשפיעים על תפיסת כאב. מחקר אחד שנערך בקרב אנשים עם פיברומיאלגיה מצא כי עשרה טיפולים (פעמיים בשבוע במשך חמישה שבועות) של גירוי קול בתדר נמוך שיפרו את השינה והפחיתו את הכאב, ואפשרו לכמעט שלושה רבעים מהמשתתפים להפחית תרופות נגד כאבים.

טיפול רטט מבוסס קול הוכח כמסייע לאנשים הסובלים מכאבי דלקת פרקים, כאבי מחזור, כאבים לאחר הניתוח, כאבי החלפת ברכיים. טיפול מבוסס קול אף נמצא כמשפר את הניידות, מפחית כאבי שרירים ונוקשות, מגביר את זרימת הדם ומוריד את לחץ הדם.

תיאוריה נוספת על יתרונות הצליל נשענת על הרעיון של "פעימות בינאורליות" או "אימון מוחי", אשר משער כי האזנה לתדרים מסוימים יכולה לסנכרן ולשנות את גלי המוח.

הפעילות החשמלית במוח מוצגת בצורה של גלי מוח, או תדרים קצביים שחוזרים על עצמם. מקצבים אלה ניתנים למדידה באמצעות מכשיר הנקרא אלקטרואנצפלוגרם (EEG).

ישנן ארבע קטגוריות של גלי מוח, הנעות בין תדרים המתרחשים במהלך הפעילות הרבה ביותר (בטא) לבין הפעילות המועטה ביותר (דלתא). מצבים שונים של ערנות ותודעה בחלקים שונים של המוח מייצרים תדרים משתנים של גלי המוח.

• גלי בטא הם הסוג המהיר ביותר של גלי מוח והם מתרחשים כאשר המוח פעיל ומעורב מנטלית.

• גלי אלפא מתרחשים כאשר המוח נמצא במצב של חוסר עוררות, כגון כאשר אדם סיים משימה והוא נח או כאשר הוא עושה מדיטציה.

• גלי המוח של תטא קשורים לחלום בהקיץ ולתנועת עיניים מהירה (REM) בשלב השינה. גלי מוח של תטא מתרחשים כאשר אתם נמצאים במצב כמו נהיגה בכביש המהיר או רצים במשך זמן רב. מצב מסוג זה קשור לעתים קרובות לזמנים שבהם רעיונות ויצירתיות זורמים.

• גלי המוח של דלתא הם האיטיים ביותר וקשורים לשינה עמוקה ונטולת חלומות.

הנחת היסוד של פעימות בינאורליות היא שהמוח מסנכרן את תדר גלי המוח שלו להפרש הרץ בין הטונים המושמעים בכל אוזן, מה שיכול, בהתאם לתדירות, להוביל למצבים של הרפיה עמוקה הקשורים לגלי בטא או גלי תטא מדיטטיביים דמויי טראנס.

חוקרים עדיין מנסים לקבוע את המנגנון של יתרונות הריפוי של צליל, אבל צליל בצורה של טיפול ברטט או מדיטציה מציע יתרונות טיפוליים פוטנציאליים עם תופעות לוואי נמוכות עד מינימליות